הודו היא אולי אחת ממדינות העולם השלישי בה הפער בין עוני לשפע חומרי הוא הגדול ביותר. הסצנה ההודית מורכבת מאוד ומלאת ניגודים, לעיתים נדמה כי הזמן עוצר בה מלכת ופעמים אחרות קיימת התחושה כי המציאות דומה לקרוסלה הנעה במהירות מופרזת. צפיפות החומר היא תערוכה המוצגת בימים אלו באגף החדש של מוזיאון תל- אביב לאומנות ומציגה אמנות עכשווית הודית, החוקרת ומבטאת את המורכבויות בחברה ההודית. בתערוכה מציגים 17 אמנים הודים, חלקם מוכרים מאוד וחלקם צעירים בראשית דרכם, בעזרת מיצבים, צילום, פיסול, וידאו וציור. הביקור בתערוכה הוא חוויה ססגונית עשירה בצבעוניות עזה ומוטיבים מוזהבים המלווים יצירות רבות מאלו המוצגות בחלל. השילוב בין תחומי האמנות השונים הוא בגדר מרגש ומגרה את המוח, כשהוא עובר בין חד מימד לתלת מימד, בין חשוך למואר, בין צמצום לשפע. באופן מופלא, התחושה העוטפת את המבקרים בתערוכה היא תחושה אותנטית חזקה מאוד המצליחה להעביר את המסר של הקיצוניות המאפיינת את החברה ההודית, באופן שחודר פנימה. אחד המייצגים במקום, של האמן ההודי ג'יג'י סקריה, מוקדש לאדריכלות פנים. המבקרים נכנסים בדלתות מעלית ולמעשה ברגע שנסגרות הדלתות ארבעת קירות המעלית הפנימיים, הופכים למסך עליו מוקרנים צילומים של חללי מגורים מתחלפים. התחושה היא של מעבר בין הקומות בבניין כשבכל קומה מזדמן לבקר בדירה אחרת. המסע בין הקומות מצליח להדגיש את העושר והשפע אל מול צניעות ומינימליזם ומשרטט קווים לדמותה של האדרכילות ההודית. כל אמן בחר לעצמו את הדרך להעברת המסרים והתוצאה היא שילוב מעורר השראה בין תחומי האמנות השונים. עושה חשק לארוז תיק ולקפוץ לביקור בהודו.

התערוכה פתוחה לקהל הרחב עד ה-8.12.12

לאתר המוזיאון