בלטות הבטון המעוטרות, השתלבו בתוך מבואה כפרית, שיצרה בחן רב ובהבנה גדולה, האדריכלית עדי פריימן

לפעמים לא צריך להכביר בהסברים, אלא פשוט להתבונן ולתת להרמוניה לזרום לעברינו. אחת הדוגמאות לפעמים הללו,היא מבואת הכניסה שתכננה ועיצבה האדירכלית עדי פריימן, בבית מגורים פרטי, צמוד קרקע.

פריימן התייחסה למבואת הכניסה, כאילו הייתה חלק מחללי הבית הפנימיים והדבר ניכר, החל מההקפדה היתרה על פלטת הגוונים, דרך שילוב מדוד של אלמנטים המעניקים כתמי צבע ועניין עיצובי, אך שאינם משתלטים וכלה במרבד בלטות הבטון המעוטרות, שמעצימות את המסר ועם זאת מקפידות לשמור על זרימה שקטה ומחבקת. השילוב של בלטות הבטון במבואה, הוא שילוב שבננקודת הזמן הזאת נראה לכל המתבונן, כשילוב הרמוני, זורם ומושלם, אך טמונה כאן חוכמה רבה של האדריכלית, שהשכילה לבחור בלטות בעלות עיטורים דומינטיים ולהצליח לשלבן בחלל המבואה שעיצבה, מבלי לוותר על השקט הפסטורלי. המסולסל והמעוטר אינם נקשרים בהכרח לקו הנועז והיכולת להבין זאת ולהעיז לבחור ניגודים שמעצימים את המסר, היא יכולת המעידה על אדריכל בעל ניסיון ובעל יכולת להבין כיצד יראה המכלול.

המבואה שיצרה עדי פריימן, היא מבואה רכה, פסטורלית, המשלבת בעידון אסתטי פלטת גוונים מונוכרומטיים, עם נגיעות מוזהבות ויחס חם לצמחיה, המכניסה מעצם נוכחותה, דינמיקה חיה ונעימה.

אם תשימו לב, יש במבואה הזאת של פריימן, לא מעט אלמנטים שהם לכשעצמם עלולים להיות אלמנטים גונבי הצגה- הדלת התכלכלה, בלטות הבטון המעוטרות, ספסל הישיבה ונוספים, ועם זאת, אין אלמנט אחד שמשתלט על השני, אין משהו שבא על חשבון משהו אחר. כל אחד משתלב בחלל במקום שנדמה שנוצר באופן מיוחד בשבילו ועל אף המראה הכפרי, הפשוט, שחף ממניירות, ניכרת כאן עבודה של חשיבה, הבנה ואהבה למקצוע.